ללמוד – לא רשות, אלא חובה

המוח שלנו יודע הרבה, עושה הרבה ופועל ללא הפסקה, אך יש דבר אחד שהמוח שלנו אינו יודע לעשות – וזה ‘כיצד לא ללמוד’. כפי שאנו מחויבים לאכול על מנת לתפקד, כך גם המוח זקוק לאוכל על מנת להתקיים, למעשה מזון המוח הוא בעצם ה’למידה’ (מלבד ההיבט הביולוגי כמובן).

לאורך כל חיינו, מהרגע בו המוח שלנו נוצר, אנחנו לומדים. לכל אדם, מלבד טביעת האצבע שלו, יש עוד פרט ייחודי שמבדיל אותו מחברו, והפרט “הקטן” הזה הינו המוח. לכל אחד מאיתנו ישנו “קוד” במוח שהוא אישי, וזאת משום שכל אחד מאיתנו לאורך החיים חווה אירועים שונים, שמע צלילים שונים, טעם טעמים אחרים וחי את חייו הייחודיים. רוב המדענים סבורים כי המוח שלנו אינו שוכח דבר. בתוך מיליארדי הנוירונים ואין ספור הקשרים בין הנוירונים נרשם הכל, החל מהריבים שלנו עם חברים, נושאים אותם אנו לומדים וקוראים, הבושם בו אנו משתמשים ועד לריח המנגל ביום העצמאות. יותר מכך, בכל רגע נתון המוח שלנו משתנה. מה זה בעצם אומר? כאשר אני כותב שורות אלה, ואתם קוראים אותם, המוחות שלנו משתנים בזמן אמת. כאשר תסיימו לקרוא מאמר זה, המוח שלכם יאחסן את המידע שקיבלתם ממנו, והוא כבר לעולם לא יהיה כפי שהוא היה לפני הקריאה. מאורע זה מתרחש באופן קבוע בחיינו במהלך כל עיסוק אפשרי בו אנו נמצאים.

אנו חיים ב’נקודת זמן’ רוויה במידע ועיסוקים, וכתולדה לכל אחד ואחת מאיתנו תמיד “אין זמן”. אנו מעדיפים ללכת למסעדות המזון המהיר על פני מסעדות שף, לשמוע קטעי מוזיקה באמצעות האינטרנט במקום ללכת להופעות, לצרוך מידע שטחי במקום לקרוא יצירות ספרותיות. בדרך זו אנו מאכילים את המוח שלנו ב”ג’אנק-פוד” למעשה, במקום להאכילו במזון משובח. כתוצאה מכך, המוח שלנו מתרגל לאופי המזון אותו הוא צורך, מה שגורם בסופו של יום לפגיעה רצינית בביצועיו ובקבלת ההחלטות. על קבלת ההחלטות שנעשות ע”י המוח אנו עוד נרחיב במאמרים הבאים שיפורסמו בבלוג ונוכל לראות שהרבה פעמים המוח מקבל החלטות “מבלי לשאול אותנו”, ובקבלת החלטה כזאת או אחרת הוא מסתמך בדיוק על המידע אותו הוא צרך בעבר לאורך הזמן.

בואו נערוך הקבלה בין מזון לגוף ומזון למוח בכדי ליישב את המידע שצרכנו ברגעים אלו. דמיינו כעת שאתם נמצאים בארוחה במסעדה והזמנתם מנה עיקרית, אך את הקינוח אתם בוחרים שלא להזמין. ‘חיינו’ הם בדיוק אותה ארוחה במסעדה, אנו סבורים כי אם אכלנו את המנה העיקרית (למדנו בבית הספר, עשינו תואר ראשון ושני) אז את הקינוח (מוזיקה, משחקי חשיבה, ספרים) אפשר להזניח – זה לא המקרה. ב’מסעדה’ אנו יכולים לוותר על הקינוח, אך ב’חיים’ הקינוח הוא חובה בדיוק כמו המנה העיקרית. אנו קוראים ספרים לא רק בכדי שלא נהיה “בורים”, אנו מאזינים למוזיקה קלאסית לא בכדי להכיר את מוצרט בעל פה, אנו משחקים במשחקי חשיבה לא בכדי להיות אלופי העולם… למעשה, אנו עושים זאת לטובת המוח שלנו.

אז מהו בעצם המסר?  אנו למדים כל הזמן, אך יש לזכור כי החשיבות העליונה שבלמידה היא ה”בחירה”, מה אנו בוחרים ללמוד ומה לא.

בחרתי לכתוב ולפרסם מאמר זה בתחילת הבלוג, זאת על מנת להכין אתכם הקוראים למאמרים הבאים שיתפרסמו בהמשך, שיכללו המלצות והכוונות “למתכונים” ו”מאכלים” בריאים, טובים וטעימים עבור המוח שלנו ושל ילדינו. וזכרו, אנו בוחרים ובונים את המוח שלנו לבד, הבחירה היא רק בידיים שלנו.


כותב המאמר: ארטיום סונדלזון – COO
white rook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *